פילוסופיה כתיאולוגיה פוליטית - כריסטוף שמידט
תזה כללית
במרכז המודרנה והפילוסופיה המודרנית נמצא העיכשוו של האסכטולוגיה
(מ- ἔσχατον) הדתית, והחלפת מלכות השמיים שנתנת ע“י האל במלכות החירות שנתנת ע”י האדם והתבונה. המונע (κατέχων) הוא המדינה וכנסייה שמוצדקות ע“י “יצר לב האדם רע מנעוריו”.
ג. א. לסינג
מחזאי גרמני, ידיד של מנדלסון. כתב את “חינוך המין האנושי”.
תיאר את תהליך ההתפתחות ההיסטורי כתהליך של חינוך, ואת האל כמחנך.
מה שהחינוך הוא לגבי האדם היחיד - התגלות הוא לגבי המין האנושי כולו.
בתהליך החינוך של האנושות האדם לומד את מה שהיה יכול להשיג בעצמו בעזרת התבונה, כשתפקיד ההתגלות הוא להאיץ את התהליך. העם היהודי 11 שהוא לתפיסתו בור, פראי, וילדותי מקבל התגלות שמיידעת אותו אודות אחדות האל. בעקבות המפגש עם הפרסים, פיתח את מושג האל לכדי המושג המופשט של אל טרנסצדנטי (בניגוד לאל שהוא רק ראש הפנתיאון)
קודם הדריכה ההתגלות את התבונה ואילו עכשיו מאירה התבונה את ההתגלות.
הדבר המרכזי שחסר היה הוא הישארות הנפש ואת זה מחדש ישו והברית החדשה. ועתה הגיע הזמן לתפוס את אמיתות הדת מתוך התבונה, ולאהוב את המידה הטובה, בשביל עצמה בלבד. 22 את החלוקה לשלוש תקופות - האב (הברית הישנה) הבן (החדשה) ורוח הקודש (התבונה והחירות), לסינג לוקח מ-Joachim da Fiore
קרל שמיט
הוגה ומשפטן גרמני, הצטרף לתנועה הנאציונל סוציליסטית אחרי עלייתה לשלטון. כתב את “תיאולוגיה פוליטית”.
ריבונות בהגדרה המקובלת שלה, הישות בעלת הסמכות הגבוהה ביותר33 הגדרה שנובעת מהרצון שלא להגדיר את התדיר ע“י החריג, היא חסרת פשר. הריבון, כמקור החוק, לא יכול להיות מוגדר במסגרת החוק; במקום זאת הוא מוגדר בתור מי שמחליט האם החוק חל.
ריבוני הוא מי שמכריע על מצב החירום
יש קשר הדוק בין תפיסת עולם תיאולוגית/מטאפיזית לבין תפיסת העולם המשפטית/פוליטית - האל מקביל למדינה, המשפט לחוקי האל (מוסר וחוקי טבע) והנס למצב החירום. מהאיזומורפיה הזו לא משתמע רדוקציה של הספיריטואלי-מחשבתי למטריאלי-סוציולוגי44 בניגוד לקרל מרקס ומקס ובר או להפך. זוהי רק יחסי תלות בלי בהכרח כיווניות חד ערכית.
שלבים בהתפתחות התיאולוגיה הפוליטית:
- פרסונלי - ישות אישית (האל או המלך) כל יכולה ובלתי נתנת לטעות
- דאיסטי - יש ריבון יחיד ואל אבל המציאות מנותקת ממנו בפועל המערכת המשפטית היא היחידה שרלוונטית ושאלת הריבונות “מודחקת באופן רדיקלי”
-
אתאיסטי - העם מחליף את הריבון והאדם את האל
מהות המדינה, כמו מהות הדת, היא הפחד של האנושות מפני עצמה
— אנגלס
הרומנטיזם שם במרכזו את תביעת ההכרעה - שלילה של שלב 2 - הדאיזם הליברלי בורגני. דונסו מגדיר את הבורגנות כ“מעמד מתדיין” בגלל שהיא רוצה אלוהים סביל ומונרך חסר אונים.
אני נמצא קבוע בין שני תהומות, אני פוסע תמיד בין היש לבין האין
— נ. בונפרטה
קאנט - מהי הנאורות
פותח בחובת האדם לחשוב בעצמו, אבל בגלל שאי אפשר לאדם להשתחרר מהדעות הקדומות לבדו, בסופו של דבר שם במרכז את חופש הדעה והביטוי. חלקים משמעותיים מהטקסט דומים למאמר תאולוגי-מדיני של שפינוזה.